אני מאוד מקווה שאתם מכירים את זה ושאני לא היחידה שערה לתופעה... בכל אופן, בשבת האחרונה זכתה אמא שלי להפתעה של ממש - בדמות צלחת עם רגל. הישג מרשים לכל הדיעות. חוץ מהדיעה של אמא שלי. ששנאה את הכלי מהרגע ראשון שנחתו עיניה עליו. היתה זו ממש שינאה ממבט ראשון.
"תודה רבה, לא הייתם צריכים" עם חיוך מאוסה ומחשבה בראש של "באמת שלא הייתם צריכים..."
ובכן, כאן אני נכנסת לתמונה. שנים שיש לאמא שלי מגש פלסטיק שעומד על המיקרו ומכיל מגוון מוצרים שאין להם שום מקום אחר. מלחייה ופלפליה, דבש, סוכר, קפה, שמן זית. הכל אוכל - למרות שאין ממש קשר - מתוק ומלוח - ארוחת בוקר וארוחת ערב - מוצק ונוזלי, יבש ורטוב... אבל כאן מצאו פריטים אלו מכנה משותף ונעמדו כולם סדורים על המגש.
אני שונאת את המגש הזה! ראשית הכל בו צופף. שנית הוא עומד על המיקרו ושלישית - הוא כעור במיוחד!
אז הנה הנמצא פיתרון מקסים לצלחת עם הרגל - תחליף למגש הפלסטיק המתקלף (שמצא את עצמו הולך למיחזור ביחד עם כל הבקבוקים...) מה שנחמד בצלחת הזו שניתן להניח חפצים גם מעל וגם מתחת (בהנחה שאוסף צנצנות הריבה של אבא לא יעלה על הסניטמטרים המותרים בחוק...)
המצרכים היומיומיים הנגישים עוברים למגש החדש
 |
| אל המנוחה ואל הנחלה. וינוח סוכר עם שמן זית, איש איש תחת מלחייתו ופלפלייתו... |
ומה עושים בעת מעבר דירה? כשמפרקים את כל הרהיטים מאיקאה לקראת הדירה החדשה? איך נמנע מלאבד את כל הברגים והחלקים הקטנים?
 |
| שלא יאבדו לנו |
אז הרעיון הוא כזה, לאחר הפירוק ולפני המעבר - הדביקו את החלקים הקטנים הללו באמצעות סלוטייפ, מסקינגטייפ, או כל נייר דביק אחר - לחלק האחורי של הרהיט.
ככה, גם אם הנייר יישאר דבוק ולא תצליחו להסירו לחלוטין, וגם הקטע הזה יישאר דביק - זה יהיה בתחתית הרהיט, או בגב הרהיט - איזור נסתר כלשהו בכל אופן - ובינתיים, כל החלקיקים עוברים אתכם ודבר לא נאבד. זו שיטה טובה גם לזכור מה שייך למה...
הברגים עוברים דירה גם
 |
| בתחתית שולחן המחשב לאחר הפירוק. |
להתקרא!
אל תשכחו להשאיר תגובה!
תגובה 1:
טיולים יכולים להשתנות לחלוטין בעזרת GPS או מפות דיגיטליות. הכיף של ללכת לאיבוד, פשוט לנסוע לתוך יער, בתוך עיר חדשה, לא מוכרת ולדעת שתמיד אפשר לצאת ולחזור "הביתה" או למלון בעזרת הgps.
הוסף רשומת תגובה