Who are you Shefita מי את שפיטה ?

הגענו לקיץ 2016.
כן, קיץ, חם.
מה זה חם? לוהט! במיוחד עכשיו כשגיליתי את הזמרת הלוהטת של הקיץ.
ש-פ-י-ט-ה. איך קוראים את השם שפיטה? הנה כך: Shefita.
איך שמעתי עליה בכלל?
אני נחשפת אליה לראשונה כשקראתי עליה בכתבה קטנה בYNET, שבה הוזכרה בהקשר של שיר הפתיחה לקראת אירועי הגאווה. והייתי חייבת לראות במה מדובר.
אז מדובר בקאבר אדיר לשיר ההיסטרי של אירוסמית - פינק. הקליפ מהפנט וכל הווייב שהיא משדרת פשוט שבה את ליבי.
תהנו:
Shefita Cover: Aerosmith - Pink

אחרי כל הקליפ הורוד המהפנט הזה, הייתי חייבת עוד. 

ואני בטוחה שגם אתם. אבל רגע לפני

שימושים חדשים לציוד משרדי

ובפינתנו הפעם - "לחצן קליפס משרדי".
הייתי בטוחה שקוראים לדבר הזה "אטב", או "קליפס". אך מסתבר שמדובר ב"לחצן".

לחצן משרדי. נראה תמים למדי... לא תאמינו למה הוא מסוגל

הנה סרטון לכל מיני טריקים.

סיפורו של דרור זיכרמן, לזכר אורי בינמו ז"ל ולמען אלאור אזריה.

משהו קצת שונה הפעם. פשוט כי הייתי חייבת. כי אין אמון במערכת. כי אני מאמינה שצה"ל צריך לתת גב לחייליו. אחרת - למה שמישהו יסכים להישלח אל החזית? איך מצפים מהחיילים לתת הכל מעצמם, כולל החיים עצמם - מבלי שיהיה מי שיגן עליהם מסיטואציות כאלו. הדילמות שהחיילים בחזית נתקלים בהן, יום-יום בתקופה האחרונה, בלתי נתפסות. תחשבו, מדובר בחבר'ה שעד לא מזמן היו נערים ונערות. וכעת הם בחזית, אמורים לשמור ולהגן על האזרחים - אך מי מגן עליהם?

הפעם אני משתפת פוסט שכתב דרור זיכרמן בפייסבוק, פוסט שמאוד ריגש אותי.

30 פריטים בבית שאפשר לזרוק כבר עכשיו

הנה כמה רעיונות לאלו מבינכם שמתקשים עם הניקיונות לפסח ולא יודעים מאיפה להתחיל...

עזבו אתכם מהטירוף של פסח. הניקיון זה לכבוד המעבר לאביב! היפטרו מהישן והכינו ביתכם להתחדשות!

ב-ה--צ-ל-ח-ה-!

1.      משקפי שמש שבורות  - אתם הרי לעולם לא תיגשו לתקן אותם.

2.      משקפיים עם מרשם ישן - זו מסגרת שיצאה מהאופנה וגם כשתחזור האופנה, הרי תרצו מסגרת חדשה.

3.      עטים ללא דיו - הגיע הזמן לעבור על מחברת עם העטים, אחד אחד ופשוט להעיף מה שלא כותב.

The Cardboard Bike

מי שעוקב אחריי כבר יודע שאני מכורה למוצרים מתכלים ומתמחזרים ואני גם אוהבת ליצור מחומרים כאלו.
מהסיבה הזו בדיוק הלסת נשמטה לי והנשימה נעתקה והלב החסיר פעימה, כשנתקלתי במוצר המעלף הבא:
אופניים מקרטון.
מה???
אז ככה, יזהר גפני, יצר מוצר מקסים ונהדר, חבר לנמרוד אלמיש לדחוף, ויחד עם מיכאל גלנט, הם התחילו לייצר ולשווק את המוצר הידוע בעולם כ"קארדבורד בייק" (The Cardboard Bike) אופניי-קרטון.
מסודר באופניים לכל דבר ועניין, מוצר חזק ועמיד ויחד עם זה ירוק!

הרעיון של גפני מבוסס על המון חישובים מתמטיים שנעשו כדי לגלות את נקודות החוזק והשבירה של הקרטון. בנוסף הוא השתמש בשיטת האוריגמי היפנית, שלפיה בעצם, ככל שמקפלים את הנייר (במקרה שלו - קרטון) הוא מכפיל ומשלש ואפילו מרבע את חוזקו בכל קיפול.

למה הוא המציא את זה? כי אמרו לו שזה בלתי אפשרי. ומה שהכי נחמד באופניים הללו זה

יש לי חברה והיא מעצבת! (או: איך לגרום לילדים לסדר בעצמם בסוף היום. ובכיף!)

אז כולם ביחד ולפי השיר הידוע של קובי אוז: "יש לי חברה והיא מעצבת!" הכירו את איילת שביב (הידועה ברבים גם כאיילת שוורץ), מקימת האתר D-zion (עיצובים מציון) ומהממת בזמנה הפנוי. כלומר, מעצבת בזמנה הפנוי!

כמובן שהיא גם מהממת וגם מעצבת!

הרעיון האחרון מבית "איילת היוצרת" הוא מעין עזרה ראשונה להורים.
 גם השם דומה: Little Helper Apron.
מדובר בסינר שהילד לובש, ובו יש כיס קדמי. כשרוצים לסדר ולנקות בסוף היום, מה שנקרא: "tidy up", הילד או הילדה פשוט מכניסים את כל הצעצועים לתוך הכיס הענקי מלפנים.

דוּד חמוּד (או: מקלחת חמה, בכל שעה, בכל עונה)

בויילר או בעברית: דוד... כמה התעסקות יש סביב הדוד הזה? כמה פעמים הגעתם לעבודה ותהיתם: "כיביתי את הבוילר הבוקר לפני שיצאתי מהבית...?" בקיץ, יש אומנם שמש ולא צריך להדליק (בעיקר למי שזה מופעל סולארית... למי שגר בדירה מחולקת בתל אביב בטח יש דוד חשמלי שצריך להפעיל לא משנה מה העונה וכמה חם בחוץ...) בחורף, מדליקים את זה על בליינד, פשוט כי יודעים שממש קר... אבל בדיוק עונה אביבית כמו זו שפוקדת אותנו כעת, יש מזג אוויר מבלבל שכזה ובכל בוקר מתעוררים לטמפרטורה חדשה ומרגשת שאינה דומה כלל וכלל למה שהיה אתמול.

אז האם יש חמים או אין? האם להדליק את הדוד או לא? ולכמה זמן? שאלות כאלו אולי לא היו ברומו של עולם בעבר, אבל מחירי הדלק עולים ועולים כל הזמן והדוד (יחד עם המזגן) הוא זולל חשמל עיקרי. אז יש פיתוח חדש, של חברה ישראלית, טרמוביט (TherMobit) שנועד לעזור לנו להחליט טוב יותר אם כן צריך או לא צריך להדליק את הדוד. איך? יש לו מד טמפרטורה ותרמוסטט והוא מתחבר לכל דוד קיים, בלי חוטים וקדיחות, ופשוט מציין לנו מה טמפרטורת המים בדוד כרגע. ככה אפשר להחליט, אם צריך להדליק את החימום של המים בדוד, ומתי.

הצג שמותקן בבית על החיווט הקיים

זר פורח לחג הפסח!

את המיזם "זר עוזר" מפעילה עמותת צָ'יימס ישראל (Chimes, פעמונים). זהו מפעל מוגן שבו לוקחים חלק אנשים עם מוגבלויות שונות הנמצאים בתהליך שיקום. בין היתר העמותה מסייעת לאנשים עם פיגור שכלי, נפגעי נפש, לקויי ראיה ואוטיסטים. הצוות המקצועי והמיומן עובד יום יום על פיתוח טכניקה לעבודה המותאמת לצרכיהם של הלומדים והמשתקמים. העבודה מקנה להם בין היתר מיומנות חברתיות ואישיות, למידת מקצוע מכבד, ומהווה עבורם מענה תעסוקתי ומתן הזדמנות לחיי כבוד ועצמאות ומהווה מקור לפרנסה.

מיני גרדן - ירושלים

לרגל חג הפסח, יצרה העמותה שיתוף פעולה עם המעצב ארז מולאי ויחד יצרו מתנה מקסימה לחג, "מיני גרדן".

פוסט קצר על מייבשי שיער

כבר הרבה זמן שאני מסתבכת עם הנושא של מייבש השיער. לא כזה היסטרית על פאנים, ואני גם לא כזה טובה בפינפון... אבל אני כן די מוצלחת בלחפוף בלילה. ולפני השינה זה די מעיק כי אז הכרית רטוב, והעורף נתפס... ובמיוחד בחורף כשקר! אז פן זה דבר שימושי, במיוחד בחורף בשבילי... ומציק כל פעם להכניס חזרה לקופסא ואז למגירה/ארון ובפעם הבאה לשלוף מחדש, ואז כל החוט שלו התבלגן ויש לו קשר (אוזניות של סלולראי בתיק, אניבודי?)

אז החמודה הזו מהבלוג בעל השם הארוך dont worry be happy keep learning  מצאה פטנט אצל חברה שלה ושיתפה את כולנו.

כל מה שאת צריכה זה חבר אינסטלטור (AKA שרברב), עם גישה לחלקי "צנרת" ודבק נגרים ואת מסודרת. בלי יותר מדי הסברים, פשוט תביני מהתמונה:

מקור התמונה

יש אפילו מקום למחליק!

עוד בעיה שיש לי זה שאין לי מספיק ידיים לפעולה הזו. תמיד כאילו חסרה לי עוד יד. לא יודעת איך ספרים עושים את זה. אחת צריכה לסדר את קווצות השיער, השניה צריכה להבריש ואז - מי מחזיק את ה"פאן" ??? אז הנה, יש פטנט שיחזיק עבורנו.

הכל במקום (או: עוברים דירה)

פתאום כל האנשים סביבי עוברים דירה. למה? כי זה הכי קל בקיץ, במיוחד כשיש ילדים שנמצאים במסגרות לימודים.
אז לכל מי שאין כל כך זמן לארוז, ולכל מי שחווה בעבר ניסיון מר, וגם לכל מי שסתם מרגיש אבוד ולא יודע מאיפה להתחיל...
מצאתי את הכל במקום חברה שהוקמה ע"י שתי בחורות עם אמביציה מטורפת ושיטה ייחודית לסדר ואריזה (עפרה איתן ושרית גושן-פנטי), שיבואו, יארזו, יפרקו , יסדרו בארון, יתנו עצות וטיפים לשימור הסדר, ובקיצור - יעשו הכל בשבילכם בזמן שאתם תנוחו רגל על רגל!
אתם יכולים לסמוך עליהן כי הן מומחיות, בעלות ניסון של שנים, ("הכל במקום" הוקמה ע"י עפרה ושרית כבר בשנת 1998) יודעות בדיוק איך לארוז דברים שבירים, בגדים, ספרים וכל זאת תוך מחשבה עתידית לשעת ה"פריקה" כבר במעמד האריזה (תמיד כדאי לתכנן קדימה).

הכל במקום - המלאכיות באדום

שידרוגי אוכל (או: מה לעשות עם כל הרטבים ששמרנו במגירה במשרד)

אם העבודה שלכם משלמת לכם על ארוחות באמצעות 10bis או סיבוס דלגו על הפוסט הזה...

הפעם אני אדבר על איך לשדרג את השניצל מאתמול, את האורז היבש והפסטה שלא הספקתם להכין לה רוטב.

מסתם דברים שיש לנו במשרד!!!

בעבודה שלי ממנים לנו חצי מעלות האוכל ולכן אני מדי פעם אוכלת בחוץ ורוב הזמן משתדלת להביא מהבית (ולא תמיד זה קל)

מה שנקרא לסרוגין....

כשמזמינים מבחוץ, תמיד יש שאריות של מפיות, סכו"מ, תבלינים, רטבים וכו'.

לא כל דבר אפשר לנצל.

טחינה למשל - אני ממליצה לשמור ליום יומיים בלבד. אחרי כן זה כבר מתקלקל ולא טוב.

מיונז סגור - אפשר כמה חודשים טובים אבל 

מיונז פתוח - מומלץ להשתמש ולגמור.

רטבים לסלט - כל עוד זה מיכל אטום, אפשר לשמר לתקופה ארוכה, אבל כשאתם כבר כן משתמשים, תטעמו קודם, לפני שאתם מטביעים את כל הירקות היפים שלכם בהרעלת קיבה. אם הטעם טיפה מוזר או חמוץ או מעקצץ בלשון - וותרו על התיבול. 

שמן זית ולימון - נשמר לעד

במיוחד בקיץ, מומלץ לבדוק.

חפרתי מספיק, עכשיו לשידרוג!!!

לצורך כך תזדקקו לחומרים הבאים: שקיות קטשופ, שקיות תבלין פיצה, ואם יש לכם רוטב חריף כלשהו, כמו טבסקו  או אפילו צ'ילי מתוק. אם יש לכם רוטב ברביקיו שאתם אוהבים, כל שקית אפשרית של רוטב מהסוג הזה... ואם אי פעם הכנתם מנה חמה והיתה בה שקית תבלין ולא השתמשתם... כל דבר!!!

בסוף יחשבו שאנחנו רק מזמינים פיצה

תיק אוכל

אהלן אהלן.
כדאי ומומלץ להביא אוכל מהבית. כולם יודעים למה. יותר בריא, יותר טעים, והרבה יותר זול וחסכני מאשר לקנות כל יום בחוץ אוכל.
אבל יש בעיה מציקה. תמיד זה נראה לי ילדותי ומפדח להסתובב עם שקית סופר שקופה ובתוכה קופסאת פלסטיק (גם היא שקופה!) עם קציצות ואורז או עוף ופתיתים, או שאריות משבת - וכולם רואים מה יש לי שם!
ניסיתי גם לעבור לשקיות נייר אטומות, אך אלו נרטבות ונספגות ומתפוררות - וגם לא רב פעמיות. קופסאות פלסטיק בהן לקחתי את האוכל גם לא תמיד מתאימות לחימום במיקרוגל ולא בכל מקום עבודה יש צלחות.


כמובן שמישהו חשב על זה קודם.
וכשמצאתי את הפטנט הייתי המאושרת באדם! STACKABLE LUNCH POT

מדובר בשתי קערות שנערמות בערימה זו על גבי זו, גם מונעות נזילות (במקרים של רטבים או מרקים) גם מתאימות לשימוש במיקרוגל וגם מגיעות עם כפמזלג "SPORK" שהוא כמובן גם מזלג וגם כף בכלי אחד.

בגלל שיש שתי קופסאות, יש מקום גם לארוחה חמה וגם לסלט, או גם למנה עיקרית וגם לקינוח או איך שנוח לכם!

גם מגניב לקחת לעבודה, גם בריא לשימוש במיקרוגל וגם נשאר מקום לקינוח!

Divisible

המוצר עליו אספר בפוסט הבא בוודאי יישמח אופים ואופות למינהם,
ובעצם, כל מי ששוטף כלים במטבח ונתקל בין היתר גם במקצף הביצים!


מטלה לא פשוטה היא לשטוף את הפריט החביבי הזה, במיוחד עם נעשה בו שימוש בעיסה דביקה, או בצק סמיך...


אז המעצב הנסול קוון Hansol Kwon המציא לנו פיתרון מהמם Divisible!
לנוחתיותכם, תמונות ואפילו סרטון וידאו בסופן...

מקצף ביצים, תמים למדי...
אל תתנו למראה התמים להטעות אתכם!
מדובר בפטנט היסטרי!

פיקניק משודרג 2

אם כבר בפיקניק עסקינן.... וכבר הסדתרנו על השולחן, אז הנה סט תיבול שיפלפל קצת את האווירה.

"שולחן פיקניק" בשביל המלחייה, הפלפלייה, ובקבוקים מיועדים לקטשופ וחרדל.

פיקניק משודרג

ההולנדים האלה שוב מפגיזים!
נכון תמיד בא לכם להכין צידנית, לצאת אל חיק הטבע ולהנות מפלאי הבריאה?
ואז זה לא נוח, על הדשא, ופתאום יש נמלים, והשתיה נשפכת, והכלבלב מנשנש לכם מתוך האריזות, בגלל שזה בול בגובה שנוח לו...
אוקי! אז אולי זה קצת מופרך ודמיוני, אבלא לא איכפת לי!
שולחן אוכל + דשא!

שילוב של אלומיניום ועץ. אלומיניום אל-חלד כדי למנוע חלודה וקורוזיה (כי הרי דשא צריך להשקות ולרוב המתכות יש בעיה עם השקייה...) ועץ, כדי בכל זאת לשמור על הצביון ה"פיקניקי".

שימו לב גם לשם ההיסטרי: PicNYC - רמיזה לעיר הפארקים ניו-יורק New York City

כל ההנאה שבחיק הטבע, עם כל הנוחיות של שולחן

הכל מתוכנן עד הבורג האחרון:

מקום על הקיר במקום בארון

חסר לי מקום בארון.
אין לי מספיק ארון - ומה שיש, אין בו מספיק מקום. תמיד יש לי ערימות של צעיפים, מעילים ושאר אקססוריז של חורף, שאני פשוט לא מוצאת להם מקום.
גם תמיד צריך אותם בשלוף, כשיוצאים מהבית, אז אין טעם כל פעם לנסות לדחוף לארון.
אז הנה בחור צעיר ומקסים שהמציא פיתרון מקסים, מקסים, מקסים!
יפה, נוח, שימושי, מגניב - והכי חשוב - זול וניתן להכנה בעצמכם!

מדובר בפחיות צבע, שפשוט תולים על הקיר! מבריגים את התחתית (של פחית נקיה!) לקיר באמצעות ברגים חזקים (צריך מברג ארוך מאוד!)
אפשר לתלות את המעיל על הפחית, להניח את הצעיף מסביב, לתחוב כובע / כפפות בפנים, ולחבר את התיק לידית הפחית. כל כך יפה ונהדר!

הנה התמונות, ולינק להסבר מפורט באנגלית ניתן למצוא בסוף.

מבחוץ ומבפנים

ונמשיך עם עוד תמונות מקסימות

גידול תבלינים בקלי קלות

גאדג'ט היסטרי שנתקלתי בו הרגע, ואני פשוט חייבת (חייבת!) לשתף.
מבית היוצר המהמם של Prepara, אביזרי מטבח.

פרפרה, למי שעדיין לא מכיר, ממציאה גאדג'טים וכלי מטבח מהממים ביופיים, ונוחים לשימוש ברמות על. המצאות יצירתיות ועיצוב ללא פשרות - יכול להיות יותר טוב?

הפעם מדובר במיכל מיוחד, לאלו מבינכם שאוהבים לטפח צמחייה. מדובר בכלי, המכיל ספוג עליו "מניחים" זרעונים, משקים במים מיוחדים המכילים הזנה לצמחים, מחברים לחשמל כדי לשמור על הטמפרטורה האופטימאלית ובאמצעות כלים שקופים קטנטנים פשוט יוצרים חממה ביתית פיצפוצנית - עד שצומח לנו ממש שתיל אורגנו לתפארת! הכלי יפהפה, הטיפול אומנם מצריך קצת סבלנות, אבל אני חושבת שהתוצאה הסופית בהחלט שווה.

אי אפשר באמת להבין במה מדובר, עד שלא צופים בוידאו, אז הנה אני מצרפת לכם לינק.
חובה לצפות כדי להבין את הגאונות!

מגירות המטבח המהוללות של מרתה

אם יש משהו שעושה לי רצון שיהיה לי בית משלי, שאוכל לעצב בדרכי שלי ולאבזר במיטב החפצים מבלי להגיד: "זו לא הדירה שלי, מה איכפת לי?" זה הבית של מרתה סטיוארט. בכל פעם שאני רואה את הבית שלה - והיא לא מהססת לשתף תמונות של הבית שלה באתר שלה - אני ממש נמלאת קינאה. הכל מתוייק במקום, הכל חמים, ביתי ומזמין - והיא מצליחה לעשות כל זאת מבלי שהבית ייראה כמו מוזיאון שאסור להזיז / לגעת / להשתמש...

בקיצור, מה אני חופרת? אתן לתמונות לדבר בעד עצמן - והפעם: מגירות מטבח (כולל סקירה כללית קצרצרה של המטבח, כספתח). הכינו עצמכם לקצת עבודת גלילה כלפיי מטה. מבטיחה שזה יהיה שווה את זה!

איך היא שומרת על הכל כל כך נקי ומבריק? 



לקשקש בכלב

טרנד חדש שוטף אותנו! כלבים מקשקשים בזנב (או יותר נכון: זנבות מקשקשים של כלבלבים) מעטרים את הקירות ותופסים הכל - ממפתחות ועד מעילים.
קבלו את הקולקציה!
(לינק מתחת לכל תמונה...)

נתחיל מהבאנאלי, מחזיקים בודדים, להשיג במגוון צבעים, איקאה

מנוחה לעיניים מול המחשב

מאמץ עיניים, דלקות, ומחלות עיניים מסוגים שונים  - בשנים האחרונות כולנו עדים לעלייה גבוהה בכל אלה, ומסתבר שהם נובעים בעיקר מבהייה ממושכת מול מסך המחשב.
טישטוש וסיפטומים דומים נוצרו ב60-95% אחוז ממשתמשי מחשבים, כך לפי האגודה הלאומית לאופטומטריה.

אתר חדש יעזור לכם למנוע בעיות אלו או להפחית היווצרותן
http://www.protectyourvision.org/
השאירו אותו דולק כשאתם בשולחן העבודה שלכם, וכל 20 דקות הוא ינמיך את תאורת המסך שלכם ל20 שניות - וייתן לעיניים שלכם את המנוחה לה הן זקוקות.

העיניים שלכם זקוקות למנוחה.

*מתאים לכל סודי הדפדפנים

אהבתם? שתפו!

גזע עציץ לט"ו בשבט

פריט מקסים שנתקלתי בו, והייתי מוכחרה לשתף! אפטר אול: שיירינג איז קיירינג...
במקרה זה גם מתאים בול (עץ) לט"ו בשבט...
"עציץ" שנראה כמו בול עץ... בול קולע למה שאני צריכה! (למי שרוצה לקנות לי מתנה...)
אפשר להשתמש גם ככלי קיבול לעציץ, וגם כוואזה (או אגרטל)
 תמונות מקסימות בהמשך... וגם לינק לאתר המקורי (לא בטוחה שיש משלוחים לארץ... אבל עדיין - למה לא להונת מהנוף?)

טבעי שיהיה לך אחד כזה בבית




ידי הזהב של השיפוצניק שלומי לוי

תמיד אחרי שקורה לנו אירוע טרואמטי בחיים, אנחנו ממציאים פתרונות למנוע אסונות ולהגן עלינו ועל יקירנו.

חגורות הבטיחות הומצאו למנוע תאונות בהן יושבי הרכב "עפים החוצה" דרך השימשה הקדמית בעת תאונה, מעקות בטיחות באמבטיה הומצאו כדי למנוע מאנשים להחליק וליפול, וחוקים מטופשים רבים נולדו בארה"ב על מנת להגן על פרטים מסויימים מתביעות משפטיות....

כך גם המוצר הבא נולד אחרי שפרינססה קטנה ומהממת במיוחד, שלא רצתה כבר להיות במיטה (לול) -  ניסתה לטפס החוצה מהלול, ולצערנו הרב פרשה כנפיים ו(לא) עפה, אלא הצליחה לבצע קפיצת ראש היישר אל עבר הריצפה, ופגשה את השטיח להיכרות ראשונית ממבט קרוב. זה מאוד כאב. בעיקר לאמא.

נקדים ונרגיע ונאמר שהילדה בסדר, המכה במצח כבר נעלמה לגמרי ואפילו האם בשלבי החלמה מתקדמים...

אבל גם משהו טוב נולד בעקבות המאורע  - וזהו המוצר שמופיע בתמונה למטה,

ומדובר במיטת מעבר בטיחותית (עם חצי מעקה) לגילאי שנתיים וחצי עד גיל ארבע וחצי, חמש.

עדיין לא מיטה של גדולים ממש, כי הקטנטנים עדיין מתהפכים בלילה ועלולים ליפול לריצפה ללא מעקה. אבל כבר לא לול שמהווה עבורם מעיין סוג של "מתקן כליאה". אומנם יש מעקה בטיחות חזק ויציב, אבל בהחלט ניתן כעת לעלות ולטפס למיטה וגם לרדת בביטחה  - וכל זאת, באופן עצמאי לגמרי, בלי אמא, בלי אבא, בלי נפילות, חבטות ופציעות, ובלי בכי  - והעיקר הבריאות! אין על מיטת מעבר עם מעקה ביטחון!

מקסים מקסים מקסים!

מי שהכין את מיטת המעבר המקסימה הזו זהו אבא "ידי זהב" שלומי לוי. בעל יידע נרחב בחשמל, נגרות, גבס, אינסטלציה ושיפוצים בכלל...

על העיצוב אחראית אמא אלינור המהממת! והתוצאה לפניכם! עשייה מתוך אהבה, דאגה ואיכפתיות!

מיטת מעבר בטיחותית: מגיל שנתיים, שנתיים וחצי

מעבדה במטבח

רעיון למדף תבלינים מהמם שנתקלתי בו באתר המהמם Instructables (לינק להסבר המלא בסוף)


בעצם יש לנו כאן חתיכת עץ שחורצו בה חרירים לגודל של מבחנות מעבדה. אחרי שזה מותקן על הקיר, עושה רושם שהשימוש נוח ויעיל.
אני אקצר לכם את המלל ורק אשים תמונות ולמי שצריך הסבר צעד אחרי צעד הלינק לפרוייקט הספציפי בסוף הפוסט.

התוצאה הסופית. מקסים!

השראה בסדר

הפעם נעשה משהו פחות טקסטואלי ויותר ויזואלי. כל מיני דברים שנקתלתי בהם בשיטוטי ואני שואבת מהם השראה...
מקווה שגם אתם תשאבו מהם השראה, וגם אם לא ממש תפיקו מהם תועלת... אז לפחות כמה צבעים יפים בעיניים.

סדר בעמדת המחשב

סדר ב"נקיונות"

תמיד אנו מקשרים את שתי המילים הללו יחד: "סדר וניקיון". מכיתה א' מלמדים אותנו שזה חשוב - אפילו בין השורות במחברות...


הפעם אני לא אדבר על הניקיון עצמו - אלא על איך לסדר אותו. והכוונה היא לכל המוצרים למינהם, אוסף בקבוקי, שמפו לכביסת יד, מסיר כתמים, מסיר שומונים, סבון כלים, האקונומיקה (שאין בשום דבר שמסתדר עם המילה "אקו", אבל נו שיהיה...) וכל הסמרטוטיאדה...


מכירים את המתקן הזה  שתולים באמבטיה או בדוש בשביל השמפו, המרכך וסבון הגוף? זה מין מתקן מברזל, סורגים סורגים, עם מדפים/תאים לכל פריט. וניתן לתלות באצמעות ברגים, ותמיד צריך להיזהר לא לקדוח בחרסינה...אותו המתקן בדיוק - קחו ותלו בצד הפנימי  של הארון מתחת לכיור במטבח. הוא מעולה לכל הסמרטוטים/סקוצ'ים/כפפות/מברשות ניקיון, וגם לכל הבקבוקים הנחוצים. "כחול לחלונות", ג'ל אקונומיקה להלבנת הכיור, סבון כלים, מסיר שומונים מתבניות האפייה... כולם במקום אחד, מסודר, מוסתר, נקי ונגיש. - לא צריך להתכופף אל מתחת לכיור ולחפש את הפריט המבוקש! הכל כבר מונח בדלת ברגע שפותחים.

הכל ב"שלוף"

וממתחת הכיור במטבח - נעבור למתחת הכיור באמבטיה! אותו המתקן שציינתי בסעיף הקודם - תקף גם כאן. הוא מגיע בשלל צורות וצבעים אז תבחורו מה שהכי מתאים לכם, וכדאי למדוד עם מטר את המידות המדוייקות לפני שקונים. כדי שלא תתקעו עם סלסלה ענקית מדי שתופסת מלא מקום וסתם מפריעה - במקום לעזור.


אצלי היציאה למרפסת השירות - היא ישירות מחדר האמבטיה. כך שעל הדלת של מרפסת השירות - בצד שצמוד לקיר - הנחתי את כל "תכשירי הכביסה". שמפו לכביסה עדינה, מרכך, מסיר כתמים, טלק (לכתמי שמנוניות), סינטבון וכפפות. באותו רעיון כמו במטבח, השתמשתי מתחת לכיור באמבטיה לנוזל לשטיפת רצפות, מסיר אבנית, וחומר מחטא לאסלות. כדאי לעשות הפרדה בין תכשירי ניקוי הבית לבין תכשירי ניקוי בגדים - אם מתבלבלים, יש חומרים שעשויים ממש להרוס בגד! (את בטוח לא תתבלבלי, אבל חכי לפעם ההיא שהבחור שלך חושב שעם "סיליט בנג" מסירים כתמי שמן...)

חוט דנטלי - לא רק בין השיניים

חוט דנטלי תמיד טוב שיהיה בתיק. כמו שאמרה ג'וליה רוברטס בסרט אישה יפה: "אמא אמרה לי לשמור על השיניים". זה פשוט עצה טובה לחיים להחזיק את זה תמיד בתיק. פשוט אי אפשר לדעת מתי יתקע לי איזה חסה/פטרוזיליה/ברוקולי/ירק אחר...


אבל כדאי להחזיק את האייטם הזה בתיק בגלל עוד סיבות...


סיבה אחת למשל היא כפתור שנפל. כבר דיברתי כאן על כפתורים כמה פעמים... איפה לשמור אותו כשהוא נופל ואתם לא יודעים מאיזו חולצה, איך להשחיל את החוט  בדרך הקלה ביותר וגם איך למנוע ממנו ליפול שוב...


לי באופן אישי זה נושא כאוב וקרוב ללב מאחר ורוב החולצות בביתי (שלי ושל אחרים) הן מכופתרות... ותמיד תמיד תמיד נופלים הכפתורים. וגם לא משנה אם זו חולצה מהשוק או מזארה... אני אומרת, תאשימו את הסינים!


בכל אופן, הרעיון של החוט הדנטלי הוא מעולה לתפירת הכפתור חזרה לבגד מאחר והחוט הזה כמעט אף פעם לא נקרע! הוא מצופה שעווה, שמונעת ממנו להיקרע, להיתלש ולהיפרד לכמה סיבים. וזה פתרון מעולה להשחלת הכפתורים. חוט חזק, ואחיד - כלומר נוח להשחלה בקוף המחט וללא חשש התפצלויות... פשוט לחזק עם קשר טוב בסוף וזהו!

הכפתור הזה לא יצליח לברוח שוב...

יש לי עוד כמה רעיונות - אז מי שמעוניין מוזמן להמשיך לקרוא!

מגש-מדף (למקום נוסף), מעטפה-משפך (למטבח נקי) ותבניות אפייה (לסדר במגירה)

מי לא מכיר את זה? אתה שוכר דירה והכל נפלא  - -חוץ מהעובדה שממש אבל ממש בא לך לשבור את הידיים והרגליים של הנגר שעשה בארונות המטבח עבודה נוראית כלכך  - ומדפים גבוהים כל כך. לא רק שממש לא ניתן לנצל מדף כה גבוה - אלא שגם איכשהו תמיד חסר מקום!

אז הנה פתרון ממש טוב שייעצה לי סבתא שלי שהתמודדה עם אותה בעיה כבר לפני 60 שנה!
הכינו ערימה אחת של כוסות - בגובה זהה. הניחו את המגש מעליהן  - והרי לכם שטח מדף נוסף לשורה נוספת של כוסות! אוללה!

פתאום יש עוד מקום! כבר לא צריך "לצאת מהארון"!

מלחיות, צנצנות תבלינים, ובכלל - כל כלי שאתם מעבירים אליו תכולה של "תפזורת יבשה", החל מאורז, פסטה ומלח, ועד אגוזים וזרעים למינהם - הנה רעיון ממש חמוד למשפך "חד פעמי" או "רב פעמי - לשיקולכם!

מעברים (או: מתנה שאמא שלי קיבלה וברגים)

מכירים את הקטע הזה שיש לאבאמא וחברים שלהם להביא זה לזה שמונצעס לא נחוצים כשהם באים לצהריים בשבת זה אצל זה?


אני מאוד מקווה שאתם מכירים את זה ושאני לא היחידה שערה לתופעה... בכל אופן, בשבת האחרונה זכתה אמא שלי להפתעה של ממש - בדמות צלחת עם רגל. הישג מרשים לכל הדיעות. חוץ מהדיעה של אמא שלי. ששנאה את הכלי מהרגע ראשון שנחתו עיניה עליו. היתה זו ממש שינאה ממבט ראשון.
"תודה רבה, לא הייתם צריכים" עם חיוך מאוסה ומחשבה בראש של "באמת שלא הייתם צריכים..."


ובכן, כאן אני נכנסת לתמונה. שנים שיש לאמא שלי מגש פלסטיק שעומד על המיקרו ומכיל מגוון מוצרים שאין להם שום מקום אחר. מלחייה ופלפליה, דבש, סוכר, קפה, שמן זית. הכל אוכל - למרות שאין ממש קשר - מתוק ומלוח - ארוחת בוקר וארוחת ערב - מוצק ונוזלי,  יבש ורטוב... אבל כאן מצאו פריטים אלו מכנה משותף ונעמדו כולם סדורים על המגש.
אני שונאת את המגש הזה! ראשית הכל בו צופף. שנית הוא עומד על המיקרו ושלישית - הוא כעור במיוחד!


אז הנה הנמצא פיתרון מקסים לצלחת עם הרגל - תחליף למגש הפלסטיק המתקלף (שמצא את עצמו הולך למיחזור ביחד עם כל הבקבוקים...) מה שנחמד בצלחת הזו שניתן להניח חפצים גם מעל וגם מתחת (בהנחה שאוסף צנצנות הריבה של אבא לא יעלה על הסניטמטרים המותרים בחוק...)


המצרכים היומיומיים הנגישים עוברים למגש החדש

אל המנוחה ואל הנחלה. וינוח סוכר עם שמן זית, איש איש תחת מלחייתו ופלפלייתו... 

 ומה עושים בעת מעבר דירה? כשמפרקים את כל הרהיטים מאיקאה לקראת הדירה החדשה? איך נמנע מלאבד את כל הברגים והחלקים הקטנים?

לא רק בצה"ל (או: איזולירבנד)

הפעם יש לי רעיונות לאיזולירבנד. אולי עד היום חשבתם שרק בצבא משתמשים בזה, אבל שתדעו - שגם חשמלאים (כולל אבא שלי!) משתמשים בזה כי זה מבודד יופי ונדבק אחלה.
וזה.


נתחיל בשיטה ממש טובה לזכור "של מי הכוס הזאת בכלל?!"
הכוונה היא לכל אותם אירועים שאתם עושים ומעורב בהן שימוש בכוסות חד פעמיות מפלסטיק. למרות שזה ממש לא מומלץ כי זה מזהם את הסביבה נורא - אם אתם בכל זאת חייבים, אז לפחות קשטו אותן עם איזולירבנד - אותו סלוטייפ חזק וצבעוני.
זה יעזור להבדיל בינהן וכך אין צורך להשתמש בעוד ועוד כוסות... "אה! שלי זו הכוס עם הירוק!"
חסכנו קצת!

מה שלי? מה של מי? מבדילים בקלות.

ונמשיך עם פעילות כייפית לקיץ עם הילדים (איך לא?) ונחדש כסא! (איך לא?)

שעון לעגילים, צנצנות לעפרונות, ודלי לפרפומריה

הייוש!
מה קורה וזה? המון זמן עבר מאז נתתי איזה רעיון לאחסון תכשיטים. אז הנה פטנט שהוא לא לגמרי אחסון... יותר "איך לא לאבד שום דבר כשעייפים ממש".


לכולנו קרה שהגענו למיטה אחרי לילה סוער במיוחד, או סתם יום ארוך ומעייף. למי יש כוח להסיר את האיפור? ובטח שלא להתחיל להסיר את כל התכשיטים לתוך הקופסאות הקטנטנות בצד השני של העולם... אני כבר כאן במצב מאוזן ואין מצב שאני זזה!


אז רק הסירי את השעון, ואת העגילים שאת מסירה - הדקי לתוך חורי הרצועה. אני באופן אישי ממש שונאת לישון עם תכשיטים. אני אפילו לא מתקלחת עם תיכשוט. אז ממש על שידת הלילה, ככה שלא יאבדו לי הקטנטנים הללו - זה בהחלט עוזר הרבה פעמים!

עגילים בתוך רצועת שעון היד - מוצאים אותם בבוקר בקלות, והם לא "מתגלגלים" ו"מטיילים" להם אל מתחת למיטה 

למי שיש אוסף של צנצנות (כי נורא חבל לזרוק!!!!) אז נתתי כבר רעיון חמוד לאללה של אווירה קסומה, עם נרות בצנצנות...  והנה עוד אחד.


מאחר וכל פעם אני קונה

תיבת דואר, מתלה מעילים ומתקן עיתונים

שיפוצים באמבטיה.


לפני כמה זמן טיילתי עם הכלב של חבר שלי ותוך כדי טיול מצאנו מלא מתלים שכנראה זרקו השכנים. כמובן שנורא התלהבתי וכמו אלטע-זאכן מיומן החלתי לאסוף הכל ולהעמיס על הרכב. כמובן שאמא שלי לא התלהבה בכלל כשבאתי להעמיס לה את המחסן - אבל בסוף היא השתכנעה והיה שווה לשמור את הדברים האלה כי היום תראו איזה דברים יפים אפשר לעשות עם "ג'אנק שאספנו ברחוב".




אז לקראת הקיץ ולכבוד העובדה שהתחיל החופש הגדול, החלטתי לעזור לאחותי בשידרוג חדר האמבטיה שקצת התעייפה וחדר השירותים כדי שיהיה תואם.
באמבטיה - שייפנו את הקילופים שנוצרו וכדי להיפטר מהעובש השחור שהצטבר בפינות - קירצפנו את פינות התקרה באמצעות מברשת שיניים טבולה באקונמיקה (זו הדרך הטובה והיעילה ביותר להיפטר מעובש! הסירו אותו לפני שאתם צובעים. זה לא בריא פשוט לכסות אותו בצבע. לבשו חולצה שאתם שונאים כשאתם עושים זאת)
לאחר מכן קצת שפכטל (נעזרתי באיש מקצוע - אבא) ואחרי שצבענו את הקירות בצבע שעמיד למים, לחות ורטיבות (וגם תואם את האריחים הקיימים שהם סבבה לגמרי) התחלנו לקדוח ותלות אביזרים.


ולמזלי אחותי פתוחה להצעות וסומכת עליי בעיניים עצומות.


את המתלים שאספתי מהרחוב תליתי זה לצד זה. בתחילה התכנון היה למגבות, אך מאחר והיה לי פתרון יותר טוב למגבות, החלטנו שנשתמש בתיבת הדואר הישנה שלהם (שהחולפה גם היא באותו יום) ובחוט של תריס ישן (כן, כן) ונתלה "מדף" קטן לכל מיני שאריות שלא היה לנו איפה לשים.


התוצאה לפניכם:

תיבת הדואר ההרוסה - הפכה להורסת!

ולמי שתוהה לעצמו מה עשינו עם המגבות - אז הנה

קליפס, כלי תפירה וקולבים.

אהלן אהלן,
מגוון פטנטים יומיומיים בשבילכם:


קליפס (1):

המגבת נופלת? את עדיין רוצה להישאר בחדר האמבטיה ולעשות טיפול פנים, ולהתמרח במגוון קרמים?
לא צריך להתלבש. אפשר להמשיך להתייבש!
השתמשי בקליפס פשוט לשיער שיש לך בהישג יד בחדר האמבטיה, (אם יש לך אחד חזק ממש - אלו הכי טובים)
ותפסי את קצות המגבת.
זה מחזיק יופי, ולך יש ידיים פנויות!

לפעמים, נעים, להישאר עוד כמה רגעים, בלי בגדים

קליפס 2:

קרה לך שיצאת לרקוד והגעת עם כל התיק הענק שלך (או הקלאץ' הקומפקטי) ונורא רצית לקפצץ ברחבה, אבל נאלצת להישאר "לשמור על התיק". אז זהו, שהתיק אמור לשרת אותנו, ולא אנחנו אותו.
ולכן בפעם הבאה שאת יוצאת לרקוד,

וזלין - כמו שלא הכרתם מעולם (או - עוד כמה שימושים, תמימים לחלוטין, לתכשיר הטוב והישן הזה...)

כן, כן... אני יודעת שהחומר הזה תמיד מעלה גיחוך.
תצחקו כמה שתרצו אבל באמת שאין סוף שימושים למוצר הזה!


כמובן שמי שאלרגי ל"לובלו" וחבורתו - מוזמן להשתמש בוזלין שאינו מעורר אלרגיות מאחר והוא נטול "ריחות, טעמים, בישומים..." דברים שלפעמים מעוררים תגובות אלרגניות בקרב אנשים מסויימים...


וכידוע - למי שאין ספריי הקלה על צירים חורקים - תמיד אפשר למרוח טיפ'לה וזלין על צירי דלת בוכייה. אבל זה טיפ שהוא ממש אולד סקול.


היום אני אתן רעיונות לשימושים חדשים למוצר הזה, ששמעתי עליהם פה ושם. כמובן, כמו תמיד - אם גם לכם יש רעיונות חדשים/ישנים, טיפים וכו' - אתם מוזמנים לשתף!


נתחיל עם ריסים (כן, כן... תתפלאו) לכולנו יש מסקרה ישנה שהתייבשה. זה לא בריא לשמור מוצרי קוסמטיקה שפג תוקפם. זה יכול לגרום לדלקות. זירקו את השפופרת הישנה, שיטפו את המסרק הקטן ושימרו אותו. דרך אגב - אם יש לכם רעיון למיחזור המיכל הזה, אני אשמח לדעת על זה, כי פשוט אין מה לעשות איתו!)


טיבלו את קצות המסרקון הקטנטון במעט וזלין, ומירחו על הריסים לפני המסקרה, שומר על המסקרה "פרשית" (רעננה) לאורך זמן, זה גם ישמור על הריסים שלא יתייבשו וישברו (לי אישית זה קורה לקראת סוף היום, כשאני מתחילה לגרד את העיניים מרוב עייפות) וגם - מאפשר הסרה בקלות של המסקרה בסוף יום מפרך.


* אין סכנה שהחומר הזה יבוא במגע עם העיניים, אבל אם אתן חשות ברגישות כלשהי - הסירו מיד!


אופציה נוספת לשימוש במסרקון: טבילה שלו במעט ג'ל לשיער - וסירוק הגבות באמצעותו. בדרך זו הגבות ימתחו לדום למשך כל היום - ממ כמו חיילות מצטיינות!

כמובן שתמיד מומלץ להתשמש גם במעגל הריסים לפני הטיפול המיוחד... 

לא ייתכן שרק לי מתייבשות השפתיים כל הזמן. האם גם לכם זה קורה? האם גם לכם יש איזו חתיכה תלויה של עור יבש, שתמיד מנסים לקלף עם השיניים ולאט לאט פורמים את כל העור באיזור השפתיים?
מזעזע. לא לעשות את זה.


אני קראתי על הפיתרון הבא

שביל בצד (או - מסרק בסוודר, בשטיח ובמטבח)

הפעם בבלוג - שימושים חדשים למסרק. 
כבר כתבתי בעבר איך להשתמש בו לדפוק מסמר בקיר (כדי להגן על האצבעות, הציפורניים והפרנץ'...)
היום אוסיף לכם עוד שימושים מגניבים ומשעשעים לרפטואר...
 אם עדיין לא החלפתם בין ארון הקיץ וארון החורף - אז זו ההזדמנות האחרונה. אבל לפני שאתם אורזים את הסוודרים "סרקו" אותם והיפטרו מתופעת "כדוריות הבד" המציקה. המסרק יעשה לסוודר "פלאף" מבל להרוס או למשוך חוטים - כי הוא עובד עם כמה שיניים יחד, ככה שאין שן אחת שתמשוך יותר מאחרות. (לצורך הדגמה - דמיינו כסא עם מסמר אחד - מי יישב על זה? - לעומת כיסא שכולו מסמרים. בקבוצה הם מאבדים מהאפקט...)

עושה "פלאף" ומסיר כדוריות בד, מבלי להרוס את סיבי הצמר 

עוד רעיון "פלאפי" למסרק - לסדר מחדש וליישר את סיבי השטיח לאחר שהשתטחו בעקבות "מכבש כיסא".
מה?
מכירים את זה שהנחתם כסא על השטיח, או את שולחן הקפה. וכעבור זמן מה כשהזזתם את הרהיט - גיליתם באותו אזור "חותמת" של רגל הרהיט על השטיח.
אז זהו. השטיח לא הרוס! עוד ניתן להציל.

החלפות לאחסון

שלום לכם!
הנה פוסט שממש מסמל את מי שאני. יובל המבולבל טוען שהוא מתבלבל ושם דברים הפוך. אז גם אני כזו לפעמים... אבל זה באמת מתוך כוונה תחילה!


לאחרונה צצו בכל רשתות השיווק ורשתות כלי הבית כלי הגשה, כפות וכלי בישול בשלל צבעים מגוונים. כבר לא רק עץ, או רק מתכת. הסיליקון נכנס למטבח בשאגה צבעונית מהממת וללא ספק הכניס לנו צבע לחיים (אני באה מבית פולני, אצלנו האוכל חיוור; האורז לבן, העוף מכובס, והדבר היחיד הצבעוני שהיה עד כה במבטח שלנו זה הגזר על הראש של הגפילטע, פריט אפרורי למדי לכשעצמו...) אז הנה דרך מקורית לאחסן את כלי המטבח היפהפיים, ועוד חפצים צבועניים מגניבים, בדרך שעושה שמח בעיניים מבלי לעשות בלאגן בראש...
כלים שקופים - שבכלל נועדו לסבון, מקלות אוזניים וצמר גפן באבמטיה - נכנסו למטבח ומשרתים את המטרה בול! אתם חייבים להודות שזה מושלם.

שקוף שהם נועדו לזה

ואחרי שלקחתי כלים מחדר האמבטיה - צריך למצוא משהו לאחסן בו את האביזרים המיותמים שנותרו שם! רצתי הישר אל הגינה שלי ואספתי משם עציצים.

איך להביא אותם לסדר

לקראת סוף השנה הרבה גני ילדים ובתי ספר משליכים ציוד ישן, כדי לפנות מקום לציוד חדש שמסדרים בכיתות ומבני גני הילדים.
חלק מהציוד פגום מאוד, אך יש גם פריטים שניתן להציל - ואם אתם במקום הנכון בזמן הנכון - ויש לכם רכב שאפשר לאסוף ציוד באמצעותו - אז יש לכם סיכוי למצוא "זהב בזבל" מה שנקרא...


הנה הרעיון הראשון של ספסלים שהגיעו מגן ילדים. הצבעים המקוריים "נשמרו" או יותר נכון "שוחזרו", העלמנו כמה שריטות והנגר שלי הצליח להחליף את הרגל השבורה בספסל אחד, ולתקן את הרגל המתנדנדת בשני...
החלטתי להניח אותם זה על גבי זה והתוצאה שווה ביותר: מספסלים שהיו מיועדים לישבנים של הקטקטים - יש לנו עכשיו ספריה מקסימה עם המון אופי!
אני אהבתי... מה דעתכם?

הספסלים זכו לתחייה מחדש בתור ספריה

אם גם אתם נפלתם בשבי ורכשתם את הפריט הפלסטיקי שנועד לסדר את הנעליים על הדלת - וגם אתם כמוני גיליתם שזה ממש לא יעיל, כי רוב הנעליים פשוט לא נכנסות (אלא אם כן כל הנעליים שלכם הן אולסטאר...) אז גם אתם בטח חיפשתם לו שימוש נוסף. חבל זה עולה לא מעט.

אש אש מדורה

ל"ג בעומר מתקרב עלינו לטובה. אז הכנתי כמה טיפים לקראת המאורע.

ראשית, כדאי להצטייד עם כמה פקקי שעם שאספנו מבקבוקי יין (במקרה הכינותי מראש...)
את הפקקים תשמרו בתוך צנצנת עם אלכוהול לחיטוי (קנו את הסוג הכי זול והכי פשוט - חבל להשקיע בזה כסף, גם ככה נזרוק את זה למדורה ונשרוף...) למדורה בגודל "חמים נעים" אני ממליצה להתשמש בכמה פקקים ולכן לא כדאי לנסות לדחוף את פקקי השעם אל תוך בקבוק האלכוהול שיעלה על גדותיו ולא יוכל להכיל את הכל. השתמשו בצנצנת גדולה (לשעבר צנצנת של ריבה או חמוצים)  - הכניסו לתוכה את פקקי השעם ו "צקו" (מלשון "לצקת") מעליהם את נוזל האלכוהול לחיטוי.

לגבי הצנצנת  - מומלץ שתהיה זכוכית.  למה?
1. זה מחזיק נוזלים הכי טוב. 2. בניגוד לפלסטיק למשל, זכוכית לא תתפוס את ריח האלכוהול (למקרה שתרצו להשתמש בה שוב... לרוטב לסלט למשל!) 3. עמידה לחום...

לפני שאתם מנסים להדליק את הזרדים, פזרו כמה מהפקקים ה"ספוגים" בתחתית הערימה והציתו את האש באמצעותם. (פקקי השם לא באמת "ספוגים". מה שמיוחד בחומר הזה - שעם - זה שהוא לא סופג. מה שכן, הם יהיו מצופים אלכוהול לחיטוי (חומר בעירה יוצא מן הכלל, ולא מסריח) וכש"תפזרו אותם" עם ייצרו 'שבילים' של החומר על ובין הזרדים - מה שיגרום להצתה הרבה יותר מהירה של הכל.

רק הקפידו להיזהר - מדובר באש. תודה.

רעיון מדליק!

שני רעיונות חמודים נוספים שמצאתי בשיטוטי הרבים

לתלות את כולם! (או, סיור בשוק הפישפשים ומרדף אחרי אוצרות)

מי שעוקב אחרי כבר בטח יודע כמה אני אוהבת "להציל" רהיטים מפח הזבל, לנצל אותם שוב לרעיון חדש. הפעם אדבר שימוש חוזר בחפצים שונים ומשונים לצורך לתליה... אפילו שהחפצים הללו ממש לא נועדו לכך מראש.

נתחיל מהכיסא הזה שרגלו הקדמית היתה שבורה כשמצאנו אותו זרוק מחוץ למסעדה...

קצת שיפשוף של הצבע המתקלף, וצביעה מחודשת, כמה מסמרים - ותראו איזה מדהים! כאן התמונה אצל אחותי בבית, שממש פיקפקה כשראתה את הכיסא... למען האמת, אפילו אני לא ממש ידעתי מה אעשה איתו בהתחלה. עוד תיכננתי להוסיף לו רגל אחרת במקום זו השבורה. אבל תוך כדי שיוף כשהוא הפוך, חבר שלי ליפף את כבל החשמל של מכונת השיוף סביב "גב" הכסא... וקלטתי את הפוטנציאל.

מעניין אם בעל המסעדה היה זורק אותו אילו היה יודע מה תהיה התוצאה הסופית ומה אפשר לעשות מהמציאה הזו...

לא תאמינו כמה מחמאות קוטף "הכסא העייף"!

  

נישאר עוד רגע בחדר האמבטיה, ונראה איך אפשר להשתמש בעוד משהו שם...